כאשר אנו ניגשים להכיר את מערכות האיטום בגגות, עלינו להכיר בקצרה את שיטות האיטום השונות, אשר ייתנו לנו הבנה כללית על דרך הפעולה של מערכות האיטום. ראשית, נציין חלק מהשיטות וחומרי האיטום לגגות המקובלים בארץ.
בישראל נהוגות שתי שיטות עיקריות לאיטום גגות: מערכת איטום ביטומנית רב-שכבתית. מערכת איטום חד שכבתית עשויה חומרים פולימריים.
מערכת איטום ביטומנית רב-שכבתית
הביטומן שהיה מקובל כחומר לאיטום גגות הוא הביטומן המנושף שהוא חומר תרמופלסטי, גמיש, רגיש לפגיעות מכניות וצבעו שחור. כיום רווח השימוש לאיטום גגות באמצעות יריעות איטום ביטומניות משופרות בפולימרים.
חסרונות הביטומן המנושף:
- עם חשיפתו לשמש קולט הביטומן קרינה רבה הפוגעת בגמישותו.
- הטמפרטורה של החומר עלולה לעלות ולגרום להתרככות החומר.
תופעות אלה פוגעות בכושר האיטום של החומר, וכאשר כושר האיטום של החומר יורד הוא נחשף יותר לסכנה של חדירת מי גשמים. לכן, כאשר אנו מבצעים בדיקה לגג בעל מערכת איטום של ביטומן מנושף, עלינו לזכור זאת ולבדוק את חומר האיטום עצמו, במטרה להבין מהי רמת הכושר שלו והאם נפגע בעבר מפגיעות מכניות או התרכך.
כמו כן קיימים סוגים נוספים של ביטומן: מסטיק אספלט, יריעות של סיבי זכוכית, לבד ביטומני (נייר טול), יריעות זכוכית ביטומנית.
הצלחת שיטה זו תלויה בטיב הביצוע. תהליך חימום הביטומן הוא תהליך מזהם אוויר. השיטות הפולימריות נהוגות יותר כיום.
מערכת איטום חד שכבתית עשויה חומרים פולימריים
- יריעות ביטומניות משופרות בפולימרים – זהו חומר חרושתי עשוי ביטומן וחומרים פולימריים אלסטומריים (משורש אלסטי-גמיש) או פלסטומריים (משורש פלסטי) ומשוריין בסיבי פוליאסטר. יריעות אלה אלסטיות או פלסטיות, החומר שומר על כושר איטום טוב למשך שנים רבות, עמיד בפני קרינת השמש ועמיד בפני פגיעות מכניות.
השימוש ביריעות הולך ומתרחב. אפשר לרתך אותן לגג בחימום ללא צורך בחומר הדבקה נוסף. חומר זה מצוי בשוק גם עם ציפוי של אגרגט דק. צורה זו מגנה על החומר מפני קרינה. יש המוסיפים שכבת הלבנה נוספת מעל ציפוי זה.
כמו כן, קיימים סוגים נוספים: חומרים תרמוסטיים אלסטומריים, חומרים תרמופלסטיים, חומרים אקריליים משחתיים, חומרים פולימריים בהתזה או במריחה (גומי גג), חומרים ביטומניים משחתיים.
בדיקת הצפה לאחר איטום: לאחר ביצוע עבודת איטום בגג או במרפסת או בחדרים רטובים, יש לבצע בדיקת הצפה, בדיקה זו בודקת את תקינות האיטום. מציפים את הגג, או המרפסת, או החדר הרטוב ע"י כך שסותמים את המרזב או את יציאות המים האפשריות.
ליקויים אפשריים באיטום גגות והגורמים להם:
- ליקויים בעת ביצוע יישום עבודת האיטום – בעת יישום עבודת האיטום, יש להקפיד על כל השלבים ההכרחיים לביצוע העבודה. יישום לא נכון או חלקי של עבודת האיטום גורם לתוצאה של איטום פגום, ובעקבות כך חדירת מים למבנה.
- איטום לא מספיק באזור הרולקות – כאשר לא בוצע איטום מספיק באזור הרולקות של הגג (רולקה = שיפוע המפגש בין קיר המעקה לרצפה). בד"כ ישנו חוסר דיוק בביצוע האיטום של אזור זה, וזאת בעקבות השיפוע של היריעות כאשר הן מיושמות על גבי הרולקות של הגג. בגגות רבים ניתן לראות את ביצוע הרולקות בצורה שאינה מספקת ואינה גבוהה מספיק ומתנתקת מקיר המעקה, בכך, מתאפשרת חדירה של מים דרך אמצע המעקה ששם מסתיימת היריעה. המים חודרים דרך אמצע המעקה אל מתחת ליריעה ומתחת לשכבת איטום וכך חודרים אל המבנה.
- אי קיום של 'אף מים' באזור הרולקות – ה'אף מים' הכרחי במפגשי היריעות על גבי הקיר של היקף הגג, לכן, עלינו לבדוק האם קיים אף מים אשר מונע מעבר של מים מהקירות אל מתחת ליריעות באזור שמעל לרולקות.
- חוסר באיטום בין היריעות והלחמה לא נכונה – במקרים בהם לא הקפידו בעלי המקצוע להלחים את היריעות כראוי, וכתוצאה מכך לא הומס הביטומן שביריעה. במקרים אלו נוכל לראות התנתקות בחיבורי היריעות. יש לזכור כי נקודת חדירת המים אל מתחת ליריעות יכולה להיות מרוחקת מהמקום שבו נראית הרטיבות בתוך המבנה. זאת מכיוון שלאחר שהמים חדרו אל מתחת לשכבת האיטום, הם 'מטיילים' עד שמוצאים מקום לחדור דרכו למבנה.
- ביצוע לא נכון של יריעות על גבי חומר אקרילי – במקרים בהם מבצעים איטום חדש באמצעות יריעות במקום שנאטם בעבר באמצעות חומר אקרילי, מומלץ לקלף את כל החומר האקרילי ולא לנסות להמיס אותו באמצעות מבער. זאת מכיוון שפעולה זאת אינה מסירה את החומר מהגג, אלא גורמת לו להתערבב עם שכבת הזפת התחתונה. במידה ובוצעה המסה של החומר האקרילי ולא הסרה מלאה של החומר, ממילא היריעות לא מתחברות כהוגן. זאת מכיוון שחומרים מאותה משפחת חומרים, יאחזו תמיד יותר טוב זה על גבי זה מאשר חומרים ממשפחות שונות. לכן, יריעות יאחזו טוב על גבי זפת ולא על גבי חומר אקרילי.
- חיבור שני סוגי חומרים – איטום ביריעות על גבי חומרי איטום צימנטים הידראוליים (כגון סיקה טופ 107 או טורוסיל) לא יחזיק מעמד לזמן רב. זאת מכיוון שחומרים מאותה משפחת חומרים, יאחזו תמיד יותר טוב זה על גבי זה מאשר חומרים ממשפחות שונות.
- אביזרים – אביזרים שונים שמותקנים על גבי הגג השטוח. למשל, תעלת אוורור שנכנסת לבניין ומאווררת את חדר המדרגות לסילוק של ריחות רעים וכדו', אזור זה מהווה נקודת תורפה ויש לבחון אותו בדקדוק (בתוספת בדיקות מתאימות כגון המטרה וכדו'), כדי שנוכל להבין האם אזור זה מחדיר מים למבנה. וכך למעשה, ניתן לבדוק כל אביזר שמותקן על הגג השטוח, ומהווה חשש לחדירת מים למבנה.
כמו כן, צנרת כבלים וכדו', צריכים להיות מותקנים בעזרת אביזרים מתאימים כגון מקל סבא וכדו', כדי שלא יישארו ברחבי הגג אביזרים שאינם אטומים, ועלולים להוות נקודות תורפה להעברת מים אל פנים המבנה.
- הגנה מפני קרינת UV – יש לבחון האם הוסיפו על גבי חפיפת היריעות (תפרי היריעות) חומרים מתאימים להגנה מפני קרינת UV. בנוסף, קצוות היריעות צריכות להסתיים בצורה מדורגת ולא בשורה אחידה ושווה, וזאת מכיוון שבמידה שיריעה אחת תתרומם, היא עלולה להרים יחד איתה את חברותיה (היריעות האחרות).
- חיבור לקוי של חומר האיטום לתשתית – כאשר נתקלים בחוסר חיבור של החומר לתשתית הגג הדבר מגיע בד"כ עקב חוסר בהכנת השטח לפני ביצוע עבודת האיטום. הכנת השטח כגון: ניקיון, סתימת סדקים והתקנת אביזרי ניקוז.
- יריעות PVC, EPDM וכדו' – כאשר היריעות אינן צמודות לכל שטח הגג, כשל מקומי יכול לגרום לחדירת מים מתחת לכל שכבת האיטום, ולגרום לכשל כללי של כל המערכת. במשך הזמן מקבלות היריעות מתיחות או עיוותים שונים, אשר גורמים להיווצרות שלוליות גדולות על הגג או במקרים קיצונים – להתנתקות היריעה מהקיר.
- שיפועים – אי ביצוע שיפועים בגג כנדרש – השיפועים מנקזים את מי הגשמים לתוך הגשמות (צינורות לניקוז מי גשמים). השיפוע המזערי הנדרש לאורך קו הזרימה בגג שטוח הוא 1.5% – 2.0%. בשיפוע זה לא נוצרות שלוליות על גבי הגג.
ליקויים אלו קיימים בעקבות יישום לקוי של מערכת האיטום שבמהלכו הבודק לא היה נוכח, ולכן, על הבודק לשאול את הלקוח מי ביצע את עבודות האיטום, והאם יש ללקוח תמונות של יישום עבודות האיטום. כך יכול הבודק לקבל נתונים שיציגו את המצב בצורה יותר ברורה ואפילו יכולים להעניק את התשובה לפתרון הכשל שלפניו בבדיקה.
- ליקויים שנגרמו עקב פגיעות מכניות
- התקנה של עצמים זרים על גבי יריעות – מקרים בהם בעלי מקצוע מתקינים דודי שמש, צלחות לוויין וכדו'. בעת ההתקנה קודחים חורים ביריעות אשר נותרים פתוחים ודרכם חודרים המים למבנה.
- ליקויים שנגרמו עקב בלאי
הזנחה וחוסר תחזוקה – כאשר ידוע לנו כי עבודת האיטום בוצעה כראוי, ישנם גורמים אחרים לכשלים כדוגמת חוסר תחזוקה והזנחה של הגג, אשר עלולים לגרום לכשלים במערכת האיטום.
- התנתקויות של שכבת האיטום מן המעקות או מן הרולקות (שיפוע החיבור בין מעקה הגג לרצפתו) או מן הקירות סביב הגג.
- בלאי לשכבות איטום ביטומניות כתוצאה מאי הלבנה ואי הגנה מקרני השמש של חומרים ביטומניים חשופים.
ברוב המקרים, ככל הנראה נגלה כי מדובר בתקלה נקודתית, אשר במידה והתגלתה מבעוד מועד היה ניתן לתקנה בצורה נקודתית. אך ברוב המקרים הבודק נקרא לבדוק את הגג, לאחר שכבר הבעיה החמירה עקב חוסר תחזוקה והזנחת הגג (כל מקרה לגופו).
כל אחד מהליקויים האלו עלול לגרום לחדירת מים, מכיוון שמספיק נקב או סדק אחד ביריעה שמחדיר מים אל תוך שכבת היריעות התחתונה, כדי שהמים "יטיילו" ובסופו של דבר ימצאו את הנקודה אשר דרכה יוכלו לחדור אל המבנה.
