בתור בעלים של בריכה או מנהלי אחזקה של בריכת שחייה חשוב שתדעו את החשיבות של מערכת האיטום של הבריכה, זה יכול לשמש אתכם לא פעם במקרים שבהם אתם מסתפקים מהו הגורם לאיבוד מים בבריכה. הגורמים לאיבוד מים וירידת מפלס המים בבריכה הם רבים ומגוונים, אך העיקרי והחשוב שבהם הוא האיטום של הבריכה. בסופו של יום המהות של כל מאגר מים מכל סוג, הוא לשמור על המים אגורים בתוכו ולא לתת להם 'לברוח' החוצה מהגבולות של מאגר המים. את המטרה הזאת אנחנו משיגים באמצעות מערכת האיטום של הבריכה, מערכת שכל מהות התפקיד שלה הוא לשמור על המים שלא יצאו מהבריכה החוצה.
האיטום של הבריכה נמצא במקומות רבים (פירוט המקומות בהמשך המאמר), בהיקף הבריכה קירות ורצפה וגם סביב אביזרים שונים שמותקנים בגוף הבריכה. מעבר לכך, האיטום של הבריכה מעניק לנו את היכולת להבין היכן בדיוק נמצאת הנזילה במקרה שקיימת כזו. אממה, מכיוון ששטח הבריכה הוא גדול בדרך כלל קשה להבחין בעין בלתי מזוינת במיקום של יציאת המים, וכאן נכנסים לפעולה העזרים הטכנולוגיים שבהם משתמשים המומחים. עזרים כדוגמת מצלמה תרמית שמעניקה לנו את היכולת לבדוק את הקירות של הבריכה למשל, ולאתר במדויק את המיקום שבו האיטום חלש או לא קיים ומאפשר יציאת מים אל מחוץ לבריכה.
איטום בריכת שחייה הוא שלב בסיסי בהבטחת עמידותה, אורך החיים שלה והבטיחות של המתרחצים בה. בריכה אטומה ביעילות מונעת נזילות מים, נזקים מבניים ושומרת על המראה האסתטי של הבריכה. במאמר זה נעמיק בנבכי איטום בריכות, נחקור את האזורים הקריטיים המועדים לכשלים, מערכת האיטום והרכיבים המהווים פתרון לאיטום חזק שיהיה עמיד לאורך זמן רב.
אזורים המועדים לכשלים באיטום בריכות
- מפרקים וקווי תפר:
חיבורים ותפרים הם נקודות כשל נפוצות באיטום בריכות. החיבורים בין קירות הבריכה לרצפה, כמו גם בפינות ובשוליים, רגישים לבלאי. התנועה והשקיעה של מבנה הבריכה עלולים לגרום ללחץ על המפרקים הללו, ולהוביל לנזילות וחדירת מים. לכן, בזמן בניית הבריכה יש לשים דגש רב על מהלך נכון ופיקוח על עבודות היציקה של הבריכה, בעדיפות לליווי של מומחה בתחום בניית בריכות ובמידת הצורך ליווי ופיקוח של מהנדס. - חדירות ואביזרים:
חדירות במבנה הבריכה, כגון כניסות, יציאות, נקזים וסקימרים, מהוות נקודות תורפה פוטנציאליות. אם אינם אטומים כראוי, מים יכולים לחלחל דרך הפתחים הללו, ולסכן את מערכת האיטום הכללית. במהלך הבדיקה לאיתור נזילות בבריכת שחייה בודק המומחה את כל אביזרי הבריכה, בשילוב בדיקות מעמיקות למערכות הניקוז ומערכות הזרמת המים של בריכת השחייה. - קווי 'פוגות' בין האריחים:
קווי ה'פוגות' בין האריחים יכולים להידרדר ולהיחלש עם הזמן עקב חשיפה לכימיקלים שבמי הבריכה, כמו גם עקב תנודות טמפרטורה ולחץ מים. כאשר קווי ה'פוגות' נחלשים, הם הופכים לנתיבים לחדירת מים למבנה הבריכה. - סדקים ונקבוביות:
סדקים ואזורים נקבוביים בבטון או בטיח של הבריכה עלולים להתפתח עקב גיל הבריכה, שינוי קרקע, או אפילו בנייה של הבריכה שלא ברמה מספקת. סדקים אלו יכולים להתרחב עם הזמן, ולאפשר לכמויות גדולות יותר ויותר של מים לחדור למבנה הבריכה.
אזורים אלו מועדים לכשלים ומומלץ לשים לב בזמן ההתקנה והיישום של עבודות בנייה ותחזוקה בבריכה, על ביצוע כלל הפעולות בצורה נכונה ומתוך הגנה מלאה על מאגר המים של הבריכה. אזורים שלא טופלו כראוי בזמן בניית הבריכה יהפכו לאזורים חלשים שמסכנים את העמידות של הבריכה, מה גם שמים שמחלחלים אל מחוץ לבריכה עלולים להחליש את האדמה ולתרום להיווצרות של תזוזות אדמה ובמקרים מסוימים אף לבולענים.
מערכת האיטום של בריכת שחייה: ניתוח מעמיק
מערכת איטום חזקה חיונית לתהליך איטום אפקטיבי של הבריכה. מערכת האיטום כוללת שילוב של מוצרים, חומרים וטכניקות היוצרים יחד מחסום מפני חדירת מים. להלן פירוט מתומצת של מערכת האיטום הסטנדרטית לבריכת שחייה:
- הכנת פני השטח:
לפני מריחת מוצר איטום כלשהו, משטח הבריכה זקוק לניקוי והכנה יסודיים. זה עשוי להיות כרוך בתיקון סדקים, החלקת אזורים מחוספסים והבטחת מצע אחיד ויציב בכל שטח הבריכה. - פריימר:
פריימר מיושם על המשטח המוכן כדי לשפר את ההידבקות של שכבות האיטום הבאות. חומר הפריימר מקדם חיבור טוב יותר בין שכבת המצע לבין חומרי האיטום. - ממברנה לאיטום מים:
ממברנות איטום משמשות כמחסום ראשוני מפני חדירת מים. הם מגיעים בצורות שונות, כולל ממברנות מיושמות נוזל, ממברנות יריעות או תרכובות איטום צמנטיות. הבחירה תלויה בסוג הבריכה ובבנייתה. - חומר מליטה / הדבקה:
ניתן להשתמש בחומר מליטה כדי להבטיח את היצמדות ממברנת האיטום למצע. חומר זה מקדם קשר חזק ומונע את היפרדות שכבות האיטום. - חומר איטום:
חומרי איטום משמשים למילוי חורים, חיבורים ותפרים. הם מספקים שכבת הגנה נוספת מפני חדירת מים באזורים קריטיים. - ציפוי מגן – שכבת הגנה:
ציפוי מגן מיושם על גבי שכבת האיטום כדי להגן עליה מפני חשיפה ל-UV (קרינת שמש), כימיקלים ונזקים פיזיים. ציפוי זה משפר את העמידות ואת תוחלת החיים של מערכת האיטום.
איטום בריכת שחייה הוא תהליך קפדני המצריך התייחסות מדוקדקת של נקודות כשל פוטנציאליות ויישום מערכת איטום יעילה. על ידי התמקדות באזורים הקריטיים המועדים לכשלים ושימוש במערכת איטום מעוצבת, ניתן ליצור נווה מדבר אטום למים שעומד במבחן הזמן. בדיקות סדירות, תחזוקה ותיקונים בזמן חיוניים כדי להבטיח את אורך החיים והיעילות של מערכת האיטום של הבריכה.
הגורמים לאובדן מים באיטום בריכות:
- אידוי:
אידוי הוא התהליך הטבעי שבו המים הופכים מנוזל לאדים. באקלים חם ויבש, שיעורי האידוי יכולים להיות גבוהים, ולהוביל לאובדן מים לכאורה בבריכה. עם זאת, מערכת האיטום של הבריכה נשארת שלמה. - משחקים והשפרצות מים:
פעילויות בבריכה, כמו התזות, צלילה או משחק, עלולות לגרום למים לברוח מהבריכה. עם הזמן, אפקט ההתזה הזה יכול להצטבר ולתת אשליה של איבוד מים עקב מערכת איטום כושלת. כמות המים שיוצאת עם כל מתרחץ ביציאה מבריכה יכולה להשתנות בהתאם למספר גורמים, כולל גודל האדם, רמת רווי המים בבגדים או בגדי הים, וכמה מים נצמדים לעור של המתרחץ.
בממוצע, אדם עשוי לשאת כל מקום בין כמה מיליליטר לכמה מאות מיליליטר מים כשהוא יוצא מהבריכה. הכמות עלולה לגדול אם הבגדים או בגדי הים של האדם סופגים כמות משמעותית של מים. לדוגמה, אדם שלובש בגד ים משוחרר או בגדים עשויים מחומרים סופגים שעלולים לשאת יותר מים. - נזילה:
אובדן מים אמיתי מתרחש כאשר מערכת האיטום של הבריכה נפגעת. זה יכול לנבוע מנזק מבני, סדקים, חיבורים אטומים גרועים או חומרי איטום בלויים, המאפשרים למים לברוח מהבריכה.
בדיקות 'עשה זאת בעצמך' לבעלי בריכות
- בדיקת דלי:
מלאו דלי במי בריכה, השאירו קצת מקום בחלק העליון.
הניחו את הדלי על מדרגות הבריכה, וודאו שהוא טבול במי הבריכה עצמה ושהמפלס שלו מגיע לאותו מפלס מים כמו הבריכה.
סמנו את מפלס המים שבתוך הדלי ואת מפלס המים של הבריכה.
לאחר 24 שעות, ערכו השוואה של שני מפלסי המים. אם מפלס הבריכה ירד יותר ממפלס המים של הדלי, זה עשוי להעיד על נזילה ומומלץ להזמין בדיקה מקצועית. - בדיקה ויזואלית:
ערכו בדיקה ויזואלית יסודית של הבריכה וסביבתה.
חפש סדקים גלויים, קילוף, שינוי צבע או אזורים לא אחידים במבנה ובמשטח הבריכה.
בדקו תפרים, חיבורים ואזורים עם בלאי גבוה עבור סימנים פוטנציאליים של נזילת ודליפת מים. - מבחן אידוי לילי:
מדדו את מפלס המים בבריכה בלילה. ניתן לסמן באמצעות מרקר או טוש שחור את קו מפלס המים, או להדביק חתיכת סלוטייפ עבה.
מדדו אותו שוב למחרת בבוקר לפני שתיעשה כל פעילות בבריכה.
ירידה ניכרת במפלס המים עשויה לרמז על אידוי מים בלילה, ולא בהכרח על דליפה.
הבנת היקף האיטום:
איטום בריכת שחייה כרוך ביצירת מחסום המונע חדירת מים ומונע גרימת נזק למבנה הבריכה או לאזורים שמסביב. לא מדובר רק בשמירה על המים בתוך הבריכה אלא גם בשמירה על הבטון והחומרים האחרים מפני ההשפעות המזיקות של חשיפה ממושכת למים.
אזורי מפתח הדורשים איטום בבריכת שחייה:
- קירות ורצפה של הבריכה:
– המיקוד העיקרי של האיטום הוא בקירות הבריכה וברצפתה, שנמצאים כל הזמן במגע ישיר עם מים. ממברנות או ציפויי איטום אחרים מיושמים על משטחים אלה כדי ליצור מחסום אטום, המונע ממים לחלחל. - ערוצי שחייה:
– תעלות גלישה, או מרזבים, נועדו להתמודד עם הצפות ולהפנות עודפי מים למערכות ניקוז. איטום בתעלות אלו חיוני למניעת חלחול מים למבנה שמתחתיו או להיקף הבריכה. - אביזרים:
– איטום הבריכה משתרע על אביזרים שונים של הבריכה כגון כניסות, יציאות, ניקוזים וסקימרים. פתחים אלו במבנה הבריכה מהווים נקודות פוטנציאליות לחדירת מים, המחייבים סגירה ואיטום נאותים.
